לו היתה חיה הייתה חוגגת אמה של חברתי בימים אלה את יום הולדתה השמונים. אבל היא לא ובתה מתגעגעת אליה עד כלות הנפש. השיר הזה לכבוד יום הולדתה
אֵין דָּבָר מְדֻיָּק יוֹתֵר מִקְּלִישָׁאָה שֶׁחָבְטוּ בָּהּ:
הִיא הִגִּיעָה לְסוֹף הַדֶּרֶךְ
וְעוֹד חֶלְקִיק נְשִׁימָה תִּפֹּל
כְּמוֹ עֵז לַעֲזָאזֵל
כְּמוֹ עָלֶה בָּרוּחַ אֶל הַנָּהָר הַשּׁוֹצֵף
מִדֵּי פַּעַם הִיא מַצְלִיחָה לִפְקֹחַ עַיִן רַק כְּדֵי לִרְאוֹת
אִם הַסִּירָה מַמְתִּינָה לָהּ לַחְצוֹת עִמָּהּ אֶת הַנָּהָר אֶל האליסיום
שֵׁם מְחַכִּים לָהּ , באותם בגדים , מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם קַיִץ נֶהְדָּר
אַבָּא וְאִמָּא , יוז"יק וחנה"לה.
זֶהוּ
הִיא נָפְלָה.
הַסַּפָּן תָּקַע אֶת הַמָּשׁוֹט בערפל
וְהַסִּירָה יָצְאָה לַדֶּרֶךְ.
בַּעֲלָהּ שֶׁדַּעְתּוֹ מְעֻרְפֶּלֶת כִּכְבִישׁ אַסְפַלְט בַּיּוֹם שָׁרָב
יִקְרָא בִּשְׁמָהּ
תָּמָר תָּמָר
אֲבָל הִיא כְּבָר לֹא תּוּכַל לַעֲנוֹת
וְהוּא כְּבָר לֹא יֵדַע לָמָּה.
גְּבֶרֶת דיאמנט, אִמָּא שֶׁל חֲבֵרָה שֶׁלִּי
מֵתָה לְפִי הַסֵּפֶר
אֲבָל חַיָּה בַּסֶּרֶט שֶׁבִּיֵּם עֲבוּרָהּ
היטלר.
השיר פורסם לראשונה ב"מאזניים" 2004
ריקי, אני זוכרת את השיר הזה מהערב ברמת השרון, גם שם בכיתי
חנילה גם כשאת בוכה את יפה ! 🙂
ריקי, נפלא בעיני שלקחת "קלישאה שחבטו בה" ורקמת שיר שהוא רגיש ומרגש וחי!
תודה מירה, זה בעיה עם קלישאות , הן תמיד נכונות (כמעט) , המילה קלישאה מקסימה : קלישה בסגול בשין, זה נשמע כמו שם של שמלה : שמלת קלישה
חחחח. מסכימה איתך. אין, אין, אין על הצרפתים. לקחו קלישָאָה ועשו ממנה קלישֶה. ושמלת קלישה, ביחוד מבד שיפון (להגיד במבטא צרפתי) זה נהדר:)
שיר מעולה.קלישאה זה דבר מדוייק, אכן.
הם המשיכו לחיות בסרט שביים עבורם היטלר.ומתו לפי הספר. איזה דיוק !
שיר טוב וחזק ,במיוחד הסוף אגזור ואשמור, מעולה!
תודה חנה, את חוננת את לבי !
תודה לוסי
תודה לוסי והפעם במקום הנכון
ריקי יקרה-
מדוייק. ההעמדה של השיר הזה כאן בבננות
נותנת לי אישית הסתכלות מחודשת על שיריך, אחד אחד. זה כמו להתחיל איתך את הרומן מחדש. איזה יופי לנו. שיריך קריסטליים.
איריס יקירתי
איזה כיף של תגובה, הרעיון מבחינתי באמת הוא לתת לשיר מסגרת חדשה העושה לו "ריפרשינג" ומבחינתי (יו כמה בחינות) : שימי ידך בידי ונצעד שוב לעבר השקיעה ? בפירוש לא ! הזריחה ! נשיקה + סמיילי
אימי תמר דיאמנט היתה אשה מדהימה,חכמה,טובה,יפה וחזקה למרות הסרט שהיטלר בים עבורה.גם אבי שמשון היה נפלא וגם עבורו היטלר בים את הסרט. הם ,באהבתם הגדולה ,החיו את עצמם ונתנו חיים לי ולאחיי.הם מתו ביחד.אהבו כתיבה ושירה ואהבו מאד גם אותך ריקי אהובתי. הם ידעו שאת כאחות לי וכולנו מודים בחלקיקי נשימתינו על נר הנשימה שהדלקת לנשמתה של אימי.
אימי תמר דיאמנט היתה אשה מדהימה,חכמה,טובה,יפה וחזקה למרות הסרט שהיטלר בים עבורה.גם אבי שמשון היה נפלא וגם עבורו היטלר בים את הסרט. הם ,באהבתם הגדולה ,החיו את עצמם ונתנו חיים לי ולאחיי.הם מתו ביחד.אהבו כתיבה ושירה ואהבו מאד גם אותך ריקי אהובתי. הם ידעו שאת כאחות לי וכולנו מודים בחלקיקי נשימתינו על נר הנשימה שהדלקת לנשמתה של אימי.
אהבתי אותם ואוהבת אותך וכמה עצוב שנר נשימתם כבה ברוח רעה אחת.
שיר יפה ונוגה ריקי, גבישי, והדימוי של הסירה הממתינה לחצות את האליסיום ריגשה אותי, לאחר מות אמי כתבתי סיפור שנקרא: אליזילייתי הבנוי על שני הנהרות המיתיים אליסיום ולייתי.
ותגובתך מרגשת אותי מוישהלה. אולי זו הזדמנות לפרסם את הסיפור שלך ? בבקשה
לפתוח בקלישאה חבוטה, ולסיים בחבטה עזה.
השורות מובילות בבטחה את הסירה/שירה עד לארבע השורות האחרונות והחזקות.
עוצמתי, ריקי.
ואוו מריו
ת ו ד ה !
אני מרגישה לחיצת יד חמה ואני מחזירה לך איתנה .
שיר יפה מאוד ריקי
שמחה לפגוש את שירייך שלא הכרתי למרות היבול הניכר בספרים.
מוטב מאוחר מלעולם לא.
תודה מירי , שמחה מאד שאנו נפגשות בכיכר אומנות זו. זה מפגש מיוחד במינו, מרגישה את עינייך הקוראות בחיבה ובשיתוף.
היי ריקי
שיר חזק, חובט בבטן.
להתראות טובה
תודה טובה 🙂
שיר חזק מאוד, ריקי